מה מניע צעירה לבחור בתפקיד לחימה? ואיך נראית היום הדרך של נשים בצה״ל? הרצאה שמחברת מחקר, דרך אישית מבפנים והיסטוריה של מאבק. מתאימה לבנות לפני גיוס ולאירועי יום האישה.
לתיאום שיחה בוואטסאפמה כוללת ההרצאהכשעה, בשלושה חלקים. את הדגש מתאימים לקהל: בנות לפני גיוס, צוות חינוכי או אירוע בארגון.
בתזה שלי לתואר השני באוניברסיטת חיפה, ״התגייסות נשים לתפקידי לחימה בישראל״ (2017), ראיינתי חמש־עשרה נשים ששירתו בתפקידי לחימה: בקרקל, במג״ב, בברדלס ובפלח״ץ.
הישגיות דורגה ראשונה. לא תחרות על המקום הראשון, אלא רצון להיות חלק מהקבוצה הטובה ביותר, לפי ההגדרה שלהן.
המניע האידיאולוגי הגיע שני: תרומה, אהבת הארץ, ובמילים של אחת המרואיינות: ״זה התור שלי לתרום״.
רובן הציבו לעצמן מטרות משמעותיות, כדי להוכיח לעצמן וגם לסביבה.
הרצון בחוויה ובאתגר. ומה שכמעט לא עלה בכלל: הטבות והזדמנויות אחרי הצבא.
״כל לוחמת עושה את התפקיד הזה […] חלק בשביל המדינה וחלק בשביל להוכיח לעצמה שהיא מסוגל[ת]״מרואיינת במחקר, ששירתה בקרקללמאמר המלא על המחקר ←
התגייסתי ב־2005 לגדוד קרקל, שבו לוחמות ולוחמים משרתים יחד. היינו אז חדשות בתחום, וכל משימה שקיבלנו הרגישה כמו הכרה של צה״ל במה שאנחנו מסוגלות לעשות.
באחד התרגילים, כשעלינו למסוק בתוך ענן של חול, הבנתי שני דברים. הראשון: הצבא שלנו יודע להניע אנשים, ואני רוצה להבין איך הוא עושה את זה. השני: שאני הולכת להיות חלק מזה.
השתחררתי כקצינה והמשכתי במילואים בכמה תפקידים, גם בצוק איתן. בשלב מסוים הרגשתי שעוד לא מיציתי את מערכת היחסים שלי עם צה״ל, וחזרתי לשירות, הפעם בממד״ה, כקצינת הערכה ופיתוח ארגוני. חזרתי בוגרת יותר, עם כלים, וגם קצת יותר ביקורתית. שם הבנתי שהדרכים שבהן צה״ל מניע אנשים לא מקריות.
ושלוש שאלות לא הרפו ממני: איך הצבא מניע אותנו להתגייס, כשזו חובה ובכל זאת רובנו עושים את זה כמעט בלי התנגדות? איך הוא מוביל אנשים ללחימה, ובמיוחד נשים, שמגיעות ללחימה רק בהתנדבות? ואיך הוא הצליח לגייס גם אותי, עוד לפני שהייתי חלק ממנו? החלטתי לענות עליהן בכלים של מחקר.
קרין קוגן היא יועצת ארגונית, קצינת ממד״ה לשעבר ומעריכה מומחית לשעבר ביום המא״ה. היא השלימה את עבודת הדוקטורט בסוציולוגיה ארגונית.
לבנות בכיתות ט׳–י״ב לפני גיוס, למכינות קדם־צבאיות ולתנועות נוער, לצוותים חינוכיים, ולארגונים שמחפשים תוכן משמעותי לאירוע יום האישה.
פרונטלי, בזום או היברידי – מותאם לקהל.
החלק האחרון של ההרצאה עושה סדר: מאיפה הגענו, ואיפה אנחנו עומדות היום.
הפמיניזם מתואר בדרך כלל בארבעה גלים. הראשון, בסוף המאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, נאבק על זכות הבחירה. השני, בשנות ה־60 וה־70, על שוויון בעבודה, בחינוך ובמשפחה. השלישי, מאמצע שנות ה־90, הדגיש גיוון וקולות שונים. הרביעי, מתחילת שנות ה־2010, פועל הרבה ברשתות, סביב הטרדה מינית ו־MeToo#.
והיום? לפי נתוני צה״ל, כחמישית ממערך הלחימה הן נשים. ב־2025 שירתו כ־8,500 לוחמות, כמעט פי עשרה מ־2013. כ־90% מהתפקידים בצה״ל פתוחים לנשים, ובמערך הלחימה כ־58%. פיילוט ללוחמות טנקים מתמרנות, במסגרת נפרדת בחיל הגנת הגבולות, אמור להתחיל בנובמבר 2026.
נתאם שיחה קצרה, נבין מי הקהל, ונתאים את ההרצאה בדיוק אליכם. מתאים גם לאירוע יום האישה בארגון.
לתיאום שיחה בוואטסאפהאתר משתמש בעוגיות ניתוח ופרסום (Google ו-Meta) רק אם תאשרו. עוגיות שנדרשות לפעולת האתר ולקופה פועלות תמיד. פרטים במדיניות הפרטיות
