«יש לי ADHD. זה יפגע לי בצבא?» את השאלה הזאת אני שומעת כמעט כל שבוע, מבני נוער וגם מההורים שלהם. ADHD וגיוס לצה״ל נפגשים אצל הרבה משפחות, ובדרך כלל מה שמלחיץ הוא לא ההפרעה עצמה. מה שמלחיץ זה לא לדעת מה הצבא צריך לקבל, מתי, ומה עושים עם זה.
אז בואו נעשה סדר. אני לא אבטיח לכם פרופיל, ציון או תפקיד, כי אף אחד לא יכול להבטיח את זה. אני כן יכולה להסביר מה מבקשים מכם לפני הצו הראשון, מה אפשר לבקש, ואיך מגיעים ליום הזה עם פחות ניחושים.
בפרק 11 של הפודקאסט שלי, «הכנה לצבא ולשחרור», אירחתי את ד״ר שירלי הרשקו, מהנשים המשפיעות בישראל בתחום ה־ADHD. דיברנו על החוזקות שבני נוער עם ADHD מביאים לתהליך הגיוס, על הלחץ מול המערכת ועל מה שהורים יכולים לעשות כדי לתמוך באמת (קוגן, 2025). המאמר הזה לא מסכם את הפרק. הוא משלים אותו בצד המעשי.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא הפרעה נוירו־התפתחותית נפוצה. לפי משרד הבריאות היא מופיעה בכ־4% מהאוכלוסייה, ומתבטאת בקשיים בוויסות של קשב, רגשות, תפקודים ניהוליים והתנהגות. היא לא חולפת בגיל 18, והטיפול בה לא נועד «לרפא» אותה אלא להרחיב את היכולת לנהל את עצמך ולתפקד טוב יותר (יקיר, 2025).
למה זה חשוב לצו ראשון? כי מי שמכיר את הדפוסים שלו יודע גם מה עוזר לו. ואת הידיעה הזאת כדאי להביא איתכם.
באתר מתגייסים כתוב שאת המסמכים שולחים כשבועיים לפני הצו, דרך שאלון אימות הנתונים או דרך האזור האישי באתר, ומביאים עותק גם ליום עצמו. לפי האתר, מי שמגיע בלי המסמכים יישלח הביתה ויצטרך להגיע לצו פעם נוספת (אתר מתגייסים, 2024). זה לא נועד להלחיץ. זו פשוט סיבה טובה להתארגן מוקדם.
אלה המסמכים שהאתר מזכיר, ושנוגעים לקשב:
הטיפ שלי: לפני שמעלים, פתחו כל קובץ ובדקו שהוא קריא, מלא ובאמת הגרסה האחרונה. חבל שסריקה עקומה של עמוד אחד מתוך חמישה תעכב אתכם.
הרבה משפחות מניחות שההתאמות מבית הספר עוברות אוטומטית לצבא. זה לא כך. באתר מתגייסים כתוב שמבחני הדפ״ר שונים במהותם ובתוכנם מבחינות הבגרות, ולכן לא יינתנו התאמות על בסיס המלצה בית ספרית. מי שצריך הקלות שולח את האבחונים מראש, והצבא שוקל את הבקשה (אתר מתגייסים, 2024).
שימו לב למילה «שוקל». זו לא הבטחה, וזה בסדר. מה שבידיים שלכם הוא לשלוח מסמכים מסודרים ובזמן. את ההחלטה עצמה מקבלים בצבא. ואם אתם רוצים להבין מה בכלל נבדק במבחן, כתבתי על זה בעמוד מה זה דפ״ר.
אם אתם מטופלים בתרופה, השאלה אם ואיך לקחת אותה ביום הצו היא שאלה לרופא המטפל. לא לי, ולא לחברים בקבוצת הוואטסאפ. כדאי לשאול אותו כמה שבועות לפני, כדי שלא תצטרכו להחליט בבוקר של היום עצמו.
מה שכן אוכל להגיד מהניסיון שלי: ביום כזה יש לא מעט המתנה ומעברים בין תחנות. בקבוק מים, משהו קטן לאכול ומשהו שמעסיק אתכם בזמן ההמתנה עוזרים לכל מי שמגיע, ובמיוחד למי שהמתנה ארוכה מוציאה אותו מריכוז.
את הפרופיל קובעים הגורמים הרפואיים בצבא, לפי השאלון הרפואי והמסמכים שתשלחו. לפי אתר מתגייסים, המסמכים הרפואיים משמשים לקביעת הפרופיל, ובהמשך משפיעים על התאמת התפקיד למצב שלכם (אתר מתגייסים, 2024). לכן אני לא נותנת הערכות פרופיל, ולא הייתי סומכת על מי שנותן לכם מספר מראש.
כדי להגיע לחלק הזה מוכנים, יש לי שני עמודים: השאלון הרפואי והבדיקות בצו ראשון, ומה המשמעות של הפרופיל הרפואי.
משרד הבריאות מציין גם יתרונות שמגיעים עם ADHD, כמו היכולת להתמקד במשימה אחת באופן אינטנסיבי, חשיבה יצירתית ואסוציאטיבית ופעולה ספונטנית (יקיר, 2025). במחקר שבו רואיינו מבוגרים מצליחים עם ADHD עלו נושאים כמו דינמיות מחשבתית, אומץ, אנרגיה, אנושיות וחוסן (Sedgwick et al., 2019).
משרד הבריאות מביא גם דוגמה שמוכרת לי מהשטח: תלמיד שהתקשה להתרכז בלימודים עשוי להתמודד טוב יותר במסגרת צבאית, שבה יש תיחום ברור של זמן ותפקיד (יקיר, 2025). זה לא נכון לכל אחד. אבל זה מזכיר שבית הספר הוא לא המדד היחיד.
בריאיון האישי בצו ראשון אין צורך להתנצל. אפשר לספר בפשטות מה עוזר לכם להצליח: רשימות, תנועה, משימה ברורה. מי שמכיר את עצמו נשמע בוגר, וזה רושם טוב בכל ריאיון.
הדחף הטבעי של הורים הוא לקחת פיקוד: למלא, להעלות, להתקשר. אני מבינה את זה. אבל מחקרים על הורים ומתבגרים מראים שתמיכה באוטונומיה, כלומר לעזור לנער או לנערה לפעול מתוך בחירה שלהם, קשורה להסתגלות טובה יותר מאשר שליטה (Soenens et al., 2007; Grolnick & Pomerantz, 2009).
כתבתי על זה בהרחבה במדריך להורים בתהליך הגיוס וגם במאמר צו ראשון להורים. ואם אתם עובדים בארגון שרוצה לתת לעובדים ההורים כלים לתקופה הזאת, יש לי סדנה בדיוק לזה: «איך מגייסים את הילד?».
את קורס ההכנה הדיגיטלי שלי לצו ראשון בניתי משיעורים קצרים. אפשר לעצור, לחזור ולהמשיך בקצב שלכם, וזה מתאים במיוחד למי שקשה לו לשבת שעתיים ברצף. הקורס עובר על הריאיון האישי, על מבחן הדפ״ר ועל התחנה הרפואית. את הפרטים תמצאו בעמוד קורס ההכנה לצו ראשון, ואת התמונה הכללית בעמוד צו ראשון.
אתר מתגייסים. (2024, 4 באפריל). רגע לפני: מה להביא לצו הראשון? צה״ל. https://www.mitgaisim.idf.il/כתבות/כתבות-ציר-הזמן/צו-ראשון/רגע-לפני-מה-להביא-לצו-הראשון/
יקיר, א׳ (2025, 30 בספטמבר). מהי הפרעת קשב וריכוז אצל מבוגרים. בנפש בריאה, משרד הבריאות. https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/adhd/adults/about/
קוגן, ק׳ (מגישה). (2025, 2 בדצמבר). גיוס לצה״ל ו־ADHD: איך בולטים במיונים? עם ד״ר שירלי הרשקו (פרק 11) [פרק פודקאסט]. בתוך הכנה לצבא ולשחרור. Spotify. https://open.spotify.com/episode/67OyWx9023NvAAQ8tSOegt
Grolnick, W. S., & Pomerantz, E. M. (2009). Issues and challenges in studying parental control: Toward a new conceptualization. Child Development Perspectives, 3(3), 165–170. https://doi.org/10.1111/j.1750-8606.2009.00099.x
Sedgwick, J. A., Merwood, A., & Asherson, P. (2019). The positive aspects of attention deficit hyperactivity disorder: A qualitative investigation of successful adults with ADHD. ADHD Attention Deficit and Hyperactivity Disorders, 11(3), 241–253. https://doi.org/10.1007/s12402-018-0277-6
Soenens, B., Vansteenkiste, M., Lens, W., Luyckx, K., Goossens, L., Beyers, W., & Ryan, R. M. (2007). Conceptualizing parental autonomy support: Adolescent perceptions of promotion of independence versus promotion of volitional functioning. Developmental Psychology, 43(3), 633–646. https://doi.org/10.1037/0012-1649.43.3.633
האתר משתמש בעוגיות ניתוח ופרסום (Google ו-Meta) רק אם תאשרו. עוגיות שנדרשות לפעולת האתר ולקופה פועלות תמיד. פרטים במדיניות הפרטיות
