מחזירים ציוד, נוסעים הביתה, וביום ראשון בבוקר כבר בעבודה או בלימודים. ככה נראית חזרה לשגרה אחרי מילואים מבחוץ. מבפנים זה לוקח יותר זמן, לפעמים הרבה יותר. אם הגוף כבר בבית והראש עוד שם, אתם לא לבד, ואין בזה שום דבר מוזר.
בפרק 12 של הפודקאסט שלי, «הכנה לצבא ולשחרור», שאלתי איך חוזרים לשגרה אחרי מלחמה. ואולי השאלה הנכונה יותר היא איך לא חוזרים מהר מדי. אירחתי את איתן עזריה, מאמן מנטלי ומומחה לביצועי שיא, ודיברנו על מה שקורה כשכלפי חוץ «הכול חזר» אבל הגוף עוד דרוך, ועל ההבדל בין תפקוד לבין ויסות (קוגן, 2025). את הפרק הקדשתי לנשות המילואים של גדוד 7012, שליוויתי במסגרת פרויקט «כוכב הצפון», ולכל מי שהחזיקו את השגרה בעורף.
המאמר הזה נכתב בשביל מי שחוזרים מסבב מילואים, בשביל משתחררי הסדיר, וגם בשביל מי שמחכים להם בבית.
במדריך של משרד הביטחון לחזרה מהמילואים מופיעה רשימה של תחושות שכיחות: נפילת אנרגיה, ריקנות, אובדן תחושת משמעות, קושי להתחבר לאנשים ולשגרה, עייפות רגשית, קושי לישון וחוסר שקט. עוד דבר שכיח הוא שהגוף ממשיך להיות דרוך גם כשכבר אין בזה צורך (משרד הביטחון, ללא תאריך-א).
המשפט שהכי אהבתי במדריך: אלה תגובות נורמליות לסיטואציה לא נורמלית. לפי המדריך, רוב מי שחוזרים משירות בזמן לחימה לא יפתחו פוסט־טראומה, ויסתגלו בחזרה לחיים בעזרת המשאבים שיש להם, עם מידה כזו או אחרת של עזרה (משרד הביטחון, ללא תאריך-א). גם המחקר על חוסן מראה שהיכולת להמשיך לתפקד אחרי אירועים קשים נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב (Bonanno, 2004).
ועדיין, נפוץ זה לא אותו דבר כמו קל. בסקר שנערך בקרב לוחמים אמריקאים שחזרו מעיראק ומאפגניסטן, בין רבע לקצת יותר ממחצית דיווחו על קושי בתפקוד החברתי, בעבודה, בחיי הקהילה או בטיפול העצמי, ו־96% אמרו שהיו רוצים עזרה בחזרה לחיים האזרחיים (Sayer et al., 2010). לרצות עזרה זו לא חולשה. זה הרוב.
לפי המדריך של משרד הביטחון, לא פעם בני הזוג או ההורים הם הראשונים שמבחינים בשינוי. בזמן שהייתם בסבב, הבית המשיך לזוז: אולי השתנו שעות ההשכבה, אולי התקבלו החלטות בלעדיכם. בעבודה זה יכול להיראות כמו ירידה בתפוקה, קושי להתרכז וסבלנות קצרה יותר (משרד הביטחון, ללא תאריך-א).
ההמלצה שם פשוטה, גם אם לא קל ליישם אותה: להסביר לבני המשפחה ולחברים לעבודה מה עובר עליכם, ולאפשר להם לעזור (משרד הביטחון, ללא תאריך-א). לא צריך לספר הכול. מספיק משפט כמו «אני עוד בתהליך של חזרה, ייקח לי קצת זמן».
ולמנהלים ולארגונים: יש לי סדנה למילואימניקים שחוזרים לעבודה, על איך סוגרים את הפער בין העולמות ואיך הסביבה יכולה לתמוך.
המדריך ממליץ לחזור לתפקוד בהדרגה, ולתת זמן גם לתפקוד וגם לעיבוד של מה שעברתם. בין ההמלצות שם: פעילות גופנית, גם מתונה; שינה מספקת ואכילה מאוזנת; חזרה הדרגתית לתחומי עניין שהיו לכם לפני המלחמה; וזמן להתאבל על אובדנים (משרד הביטחון, ללא תאריך-א). שמרית גז, ראש תחום קליני בתוכנית עמית, אומרת שם: «האני הקודם שלנו מלפני המלחמה לא נמחק» (משרד הביטחון, ללא תאריך-א).
חוקרים שבדקו מה עוזר לאנשים בתקופה שאחרי אירועים טראומטיים גדולים זיהו חמישה עקרונות: תחושת ביטחון, הרגעה, תחושת מסוגלות אישית וקהילתית, קשר ותקווה (Hobfoll et al., 2007). ככה זה יכול להיראות ביומיום:
לפי המדריך, אם קשה לעשות את זה לבד, או שעובר זמן ולא מרגישים שיפור, כדאי לפנות לתמיכה רגשית: שיחה עם איש מקצוע, או עיבוד בקבוצה עם מי ששותפים לחוויה (משרד הביטחון, ללא תאריך-א). אפשר גם לבקש ממישהו קרוב שיחייג יחד איתכם.
לאן אפשר לפנות
כשהראש מתפנה, מגיעות השאלות של «מה עכשיו»: עבודה, לימודים, כיוון. כתבתי על זה במאמר הכנה לשחרור מצה״ל, ובמאמר על משולש שי״א יש כלי פשוט לבחירות שאחרי.
לאנשי ונשות קבע שלפני השחרור או בשנה שאחריו בניתי את תוכנית מצפנים, וליחידות ולכנסי משתחררים יש הרצאה וסדנה למשתחררים. בלי הבטחות לתפקיד או למשרה. עם סדר, כיוון וצעד ראשון.
והכי חשוב: השגרה תחכה לכם. לא חייבים לרוץ אליה.
אגף השיקום, משרד הביטחון. (ללא תאריך). קו התמיכה «נפש אחת». https://shikum.mod.gov.il/contactus/helpline
משרד הביטחון, האגף להכוונת חיילים משוחררים. (ללא תאריך-א). חזרה לשגרה אחרי המילואים: מדריך רגשי ומעשי למעבר לחיים האזרחיים. תוכנית עמית. https://www.hachvana.mod.gov.il/ConsultationAndDirection/Pages/life-after-reserve-service.aspx
משרד הביטחון, האגף להכוונת חיילים משוחררים. (ללא תאריך-ב). תוכנית עמית: יוצאים מהמדים, חוזרים הביתה. https://www.hachvana.mod.gov.il/ConsultationAndDirection/Pages/amit-program.aspx
נט״ל. (ללא תאריך). צור קשר. https://www.natal.org.il/contacts-us/
ער״ן – עזרה ראשונה נפשית. (ללא תאריך). עזרה ראשונה נפשית. https://www.eran.org.il/
קוגן, ק׳ (מגישה). (2025, 9 בדצמבר). חזרה לשגרה אחרי מלחמה, עם איתן עזריה (פרק 12) [פרק פודקאסט]. בתוך הכנה לצבא ולשחרור. Spotify. https://open.spotify.com/episode/6ZgtFgssHvTWLgU7VJV6Zp
Bonanno, G. A. (2004). Loss, trauma, and human resilience: Have we underestimated the human capacity to thrive after extremely aversive events? American Psychologist, 59(1), 20–28. https://doi.org/10.1037/0003-066X.59.1.20
Hobfoll, S. E., Watson, P., Bell, C. C., Bryant, R. A., Brymer, M. J., Friedman, M. J., Friedman, M., Gersons, B. P. R., de Jong, J. T. V. M., Layne, C. M., Maguen, S., Neria, Y., Norwood, A. E., Pynoos, R. S., Reissman, D., Ruzek, J. I., Shalev, A. Y., Solomon, Z., Steinberg, A. M., & Ursano, R. J. (2007). Five essential elements of immediate and mid-term mass trauma intervention: Empirical evidence. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes, 70(4), 283–315. https://doi.org/10.1521/psyc.2007.70.4.283
Sayer, N. A., Noorbaloochi, S., Frazier, P., Carlson, K., Gravely, A., & Murdoch, M. (2010). Reintegration problems and treatment interests among Iraq and Afghanistan combat veterans receiving VA medical care. Psychiatric Services, 61(6), 589–597. https://doi.org/10.1176/ps.2010.61.6.589
האתר משתמש בעוגיות ניתוח ופרסום (Google ו-Meta) רק אם תאשרו. עוגיות שנדרשות לפעולת האתר ולקופה פועלות תמיד. פרטים במדיניות הפרטיות
